רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי היה אלוף בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי. ב-2001 נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין. בעת הירצחו היה שר התיירות בממשלת ישראל, וחבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת בסיעת האיחוד הלאומי.

רחבעם זאבי נולד ב-1926 בירושלים. בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער המחנות העולים. עם חבריו לתנועת הנוער הצטרף ל"הגנה" שם סירב ליטול חלק בסזון נגד אנשי האצ"ל, ולאחר מכן שירת בפלמ"ח. לימים, ייחס את דעותיו לחינוכו ולתקופתו בפלמ"ח ואמר "אין לי זכויות יוצרים ולו על שורה אחת בהשקפת העולם שלי. חינכו אותנו על ציונות ועל סוציאליזם, תוך דגש על הציונות האקטיביסטית וה"הגנה". ההגשמה האישית ושלמות הארץ עמדו במרכז חיינו, והיה ברור כשמש בצהריים שמולדת אין מחלקים". בהמשך דרכו בצה"ל שירת במגוון תפקידים. זאבי פרש מצה"ל באוקטובר 1973 אך עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כמה ימים לאחר מכן חזר לשירות פעיל ופרש סופית בינואר 1974.

בשנים שאחרי שחרורו מצה"ל הרבה זאבי לעסוק בהיסטוריה וארץ ישראל, ונחשב לבעל ידע רב בתחומים אלה. בשנת 1981 מונה ליו"ר ההנהלה של מוזיאון הארץ. אחת מפעולותיו הראשונות במוזיאון הייתה שינוי שמו ל"מוזיאון ארץ ישראל". הוא כיהן בתפקיד עד 1991.

זאבי תמך בעיקרון ארץ ישראל השלמה ובביצוע "טרנספר" (העברה) לערבים ביש"ע וסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל אך עמדותיו ספגו ביקורת קשה.

בשנת 1988 הקים את מפלגת מולדת ועמד בראשה עד יום הירצחו. בבחירות לכנסת ה-12 מפלגתו זכתה בשני מנדטים בתקופת ממשלת רבין, שבה נחתמו הסכם השלום בין ישראל לירדן והסכמי אוסלו, היה זאבי בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמים. הוא היה מבין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת הסכמי אוסלו נטל חלק פעיל בעצרות עם ובהפגנות כנגד מדיניות הממשלה. עם זאת, זאבי גינה בחריפות את רצח יצחק רבין, וביכה את מותו. מולדת הייתה באופוזיציה גם בתקופת ממשלת פרס, שהוקמה לאחר רצח רבין.

זאבי נהג לענוד בקביעות דסקית ובה שמות השבויים והנעדרים, לאות הזדהות עמם.

רחבעם זאבי נרצח בפתח חדרו על ידי מחבלי החזית העממית כנקמה על הריגת מזכ"ל הארגון על ידי ישראל חודשיים קודם לכן. אבי שהה במלון ללא מאבטחים, משום שהתנגד להיות מאובטח בעוד האזרחים חשופים, ולא רצה לשנות מהרגליו עקב איומי הטרור. כעבור דקות אחדות מצאה אותו אשתו יעל מתבוסס בדמו. ניסיונות להציל את חייו לא צלחו, ובשעה 10:00 הודיעה הנהלת בית החולים הדסה עין כרם על מותו.

בהלווייתו של זאבי השתתפו רבבות אזרחים וחברים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. זאבי הותיר אחריו את אשתו יעל וחמישה ילדים. זאבי נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

על שמו של זאבי נקראו מספר אתרים ברחבי ישראל, ובהם כביש הבקעה היישוב מרחב עם וכן טיילות, רחובות, כיכרות וגנים ציבוריים בערים שונות. מדי שנה מעניק משרד החינוך פרס על שם רחבעם זאבי למצטיינים בלימודי ארץ ישראל במערכת החינוך. בל' בתשרי, יום הירצחו, מצוין בישראל יום הזיכרון לרחבעם זאבי.