הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי. עם יותר מ-200 מיליון תושבים, פקיסטן היא המדינה החמישית בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתה. בעבר, עיר הבירה של פקיסטן הייתה עיר הנמל קראצ'י, אך כיום הבירה היא אסלאמאבאד. שפותיה הרשמיות של פקיסטן הן אורדו ואנגלית.

בשפת אורדו פירוש המילה פקיסטן הוא ארץ הטוהר. פירוש הסיומת "סטן" הוא, כבארצות אחרות באזור בעלות סיומת זו (אפגניסטן, קזחסטן וכדומה) – ארצם של, כלומר ארצם של האנשים הטהורים.

ההיסטוריה של פקיסטן המודרנית מתחילה בקולוניה הבריטית של הודו, כאשר המוסלמים דרשו מדינה משלהם. בין התומכים העיקריים היה מוחמד עלי ג'ינה. ג'ינה פתח בגל של שביתות ומחאות על מנת להוביל להקמת מדינה מוסלמית בשטח הודו וגל המחאות הידרדר לאלימות.

הכישלון הוביל את שתי הצדדים לפנות אל הבריטים לאשר את חלוקת הודו.כך הוביל ג'ינה לחלוקת הקולוניה ההודית לשתי מדינות נפרדות - הודו ופקיסטן. פקיסטן הכריזה על עצמאותה ביום בו הסתיים השלטון הבריטי בהודו, 14 באוגוסט 1947.

בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין שתי המדינות החדשות. היתה זאת העברה של כ-4 מיליון הינדים ומוסלמים שהעבירו את ביתם לצד השני של הגבול. במהומות בין הינדים ומוסלמים שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים.

עד 1971 הורכבה פקיסטן משני אזורים: פקיסטן המערבית, ממערב להודו ופקיסטן המזרחית, ממזרח להודו שהפרידה בין החלקים. ב-1971 התמרדה פקיסטן המזרחית והפכה למדינה עצמאית, היא בנגלדש.

פקיסטן היא המדינה החמישית בגודל אוכלוסייתה בעולם. עובדה זו, יחד עם הגידול הטבעי הגבוה של פקיסטן (1.6%), עלולה לגרום להתפוצצות אוכלוסין במדינה. אם קצב הגידול הטבעי ימשיך ברמתו הנוכחית, עד 2030 תהיה פקיסטן המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ובשנת 2050, המדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה בעולם.