פרק 1:

לפני שנים רבות חיה קבוצת דיגים שגרו בכפר ליד נהר חידקל חייהם היו טובים והם הצליחו לדוג מספיק דגים שיספיקו להם לפרנסתם.

יום אחד הם שמו לב שיש פחות דגים משמעותית בנהר. לאחר כמה ימים שמספר הדגים המשיך לרדת הם קראו לרופא הכפר וספרו לו על התופעה.

הרופא בדק את מי הנהר וגילה עובדה מצערת: בנהר התפשטה מגיפת דגים, ואם לא יפתרו את הבעיה מהר הדגים יעלמו כליל מהנהר! הדיגים דאגו מאוד לפרנסתם וכינסו ישיבת חירום אך לאף אחד מהדייגים לא היה רעיון. הרופא אמר שהוא ינסה למצוא פתרון למגיפה.

כעבור כמה ימים רופא הכפר הלך לראש הדיגים ואמר לו שמצא תרופה למגפה:חומר ששמו ליכרוטצין. ראש הדיגים שמח מאוד וביקש  את החומר רופא הכפר שהיה נדיב וטוב לב הסכים ונתן לראש להדיגים את התרופה ראש הדיגים שפך במהירות את החומר לנהר.

למחרת, הדייגים שמחו לגלות שמספר הדגים הפסיק לרדת ואף התאושש מעט. כל הדייגים שמחו מאוד והללו את רופא הכפר וכאות לתודתם ארגנו אירוע מיוחד בכיכר הכפר שבו לעיני כל הדייגים העניקו לו את "אות שומר הכפר".

אך השמחה הייתה מוקדמת מדי.

​

פרק 2:

את המוזיקה השמחה קטעו יללות סירנה וניידת משטרה נעצרה באמצע הכיכר. אף אחד מהדייגים לא ידע מדוע השוטרים הגיעו ועמדו בפחד מהצד לראות מה יקרה. מהניידת יצאו שני שוטרים והלכו הישר לעבר רופא הכפר.

"האם אתה הוא רופא הכפר כאן?" שאל השוטר הגבוה מבין השניים..

"כן" ענה הרופא בחשש.

"והאם אתה זה ששפך ליכרוטצין לנהר?" שאל שוב.

"לא, זה הייתי אני" הפעם היה זה ראש הכפר שענה.

"אם ככה שניכם באים איתנו "השוטר אמר "הליכרוטצין ששפכתם הוא הרסני מאוד לנהר ולדגים שבו. אתם הרעלתם את הנהר. משפטכם יתחיל מחר בשמונה בבוקר בבית הדין המרכזי של העיר הסמוכה."

"אם אתם שואלים אותי," הוסיף חברו "מחכות לכם שנים ארוכות בכלא וקנס לא קטן."

השוטרים אזקו את הרופא ואת ראש הכפר הכניסו אותם לרכב ונסעו.

​

פרק 3:

לאחר שהדייגים התעוררו מההלם הראשוני ניסו לחשוב מה לעשות אך היו אובדי עצות הם רק ידעו שהרופא חף מפשע והליכרוטצין לא הזיק לדגים אלא להפך.

לאט לאט החלו לצוץ רעיונות: דייג אחד הציע לרדוף אחרי הניידת אך דייג אחר פסל מייד:"הם כבר רחוקים ולא נספיק להגיע אליהם." דייג אחר הציע להילחם עם השוטרים ולהבריח את הרופא ואת ראש הכפר אבל דייג אחר שוב פסל:"זה רק יחמיר את המצב והשוטרים יכניסו עוד אנשים מהכפר לכלא". וכך הדייגים המשיכו להעלות רעיונות ולפסול אותם כמעט מיידית עד שאחד מזקני הכפר שעד עכשיו עמד בשקט בצד ולא דיבר אמר:"זה לא יעזור להמשיך לפסול רעיונות יש מספיק דרכים שלא נצליח לשחרר אותם אנחנו צריכים לחשוב מה הדרך שכן תחלץ אותם".

הדייגים שקעו בהרהורים  ולפתע אחד הדייגים הציע רעיון מבריק: "הרי אנחנו יודעים לפי מה שהשוטרים אמרו שהמשפט יתחיל מחר בשמונה בבוקר בבית הדין המרכזי של העיר הסמוכה ואנחנו גם יודעים את האמת שהחומר שהרופא הכין לא באמת פגע בדגים אלא עזר להם אז אנחנו נוכל לארגן הפגנה שבה נציג את התוצאות האמיתיות של מה שקרה לדגים מה שראש הכפר שפך את החומר! מה אתם אומרים?" כל הדייגים שבכפר הסכימו והתחילו לארגן את ההפגנה.

כל מה שנשאר להם זה רק לקוות שהתוכנית תצליח.

 

פרק 4:

למחרת בבית הדין המרכזי של העיר הסמוכה נפתח המשפט של רופא הכפר ושל ראש הכפר: אנשי שמירת הטבע הציגו את טענותיהם ואת הראיות שלהם ראש הכפר והרופא שלא היו מורגלים במשפטים לא ידעו מה לענות והיה נראה שהשופט עומד להכריז את פסק הדין לרעת הנאשמים נשמעו דרך חלונות בית המשפט צעקות כגון: "הם חפים מפשע!" וגם "הם הצילו את הדגים אז תצילו אותם!".

השופט קרא לאחד הדייגים כדי שיגיד את טענותיו. הדייג הסביר על איך המגיפה התחילה ואיך בזכות החומר של הרופא הדגים חזרו ושאין סיכוי שהרופא היה מנסה להרעיל את הנהר. לאחר שהדייג סיים את טענותיו השופט פנה לאנשי שמירת הטבע ושאל: "מה יש לכם להגיב לזה? הרי אתם אמרתם לי בדיוק ההפך שהליכרוטצין פגע בדגים!"  השוטרים היו נראים נבוכים וניסו לברוח מהאולם אך השומרים שבכניסה עצרו אותם. השופט הבין שאלו היו מותחזים ושהרופא וראש הכפר חפים מפשע ושחרר אותם.

כשיצאו מבית המשפט ראש הכפר והרופא הודו לדייגים שבאו להציל אותם והדייגים היו שמחים שהמנהיגים האהובים שלהם חזרו אליהם וחזרו לכפר בשמחה וארגנו עוד מסיבה מיוחדת לרגל שובם של חבריהם!