top of page
"רגעים של אושר"
גיליון 12
בדיחות:
-הכישרון שלי הוא לא לבזבז את זמני בוויכוחים עם טיפשים.
-אבל זה לא כישרון!
-צודק...
שרה לא מצליחה להתרכז בסרט בקולנוע בגלל הנשים שלצידה שלא מפסיקות לפטפט.
היא פונה ואומרת להן: "סליחה, אני לא שומעת כלום."
"ברור!" ענתה לה אחת מהן "זה שיחה פרטית!"
שלוש אנשים עומדים על צוק.
הראשון: איזה גבוה כאן!
השני: אני יכול לקפוץ מכאן והזרמי אוויר יחזירו אותי למעלה.
הראשון: לא מאמין. תוכיח אם תצליח אני גם אקפוץ.
השני קופץ וחוזר למעלה הראשון קופץ ומת.
השלישי לשני: די כבר סופרמן, בסוף לא ישארו לך חברים.
למה סנדלר פוטר מעבודתו בחנות הנעליים?
תשובה: בגלל בעיות עם ההנעלה.
איש אחד בא מזיע ומתנשף לבית של חבר שלו בקומה ה19.
החבר: מה קרה? למה עלית במדרגות? יש מעלית.
האיש: בהוראות של המעלית כתוב שהיא מיועדת ל10 אנשים.
החבר: נו, אז מה הבעיה?
האיש: מאיפה יש לי כח לחכות לעוד 9?
שלושה אנשים פוגשים בג'יני שמביא להם 3 משאלות.
האיש הראשון אומר: החלום שלי זה לטוס לאמריקה. ונעלם.
השני אומר: ואני רוצה לטוס לברזיל. ונעלם.
השלישי אומר: טוב משעמם לי, אני רוצה שתחזיר אותם.
למה תפוז יושב בכלא?
האשימו אותו בסחיטה
יש מבצע במסעדה: בואו לאכול כל מאכל שתרצו ואם לא נוכל לספק לכם אותו תקבלו מיליון דולר!
סועד אחד מבקש מהמלצר: "הייתי מעוניין בלחם שבתוכו כבד של תמנון עם ציפוי של כנפי נשר ברוטב של ביצי עכביש."
המלצר הולך למטבח ולאחר כמה דקות חוזר עם הכסף ואומר: "מצטער נגמר לנו הלחם".
איש אחד הלך לישון וחלם שהוא אוכל מרשמלו גדול
בבוקר הוא התעורר וראה שאין לו כרית.
אישה אחת נכנסת לאוטובוס ושואלת את הנהג: צריך לשלם על פרחים?
הנהג עונה שלא.
האישה שומעת את התשובה וקוראת לבנות שלה: יסמין, ורד, כלנית בואו לא צריך לשלם!
דני הלך לרופא עיניים.
הרופא: אתה רואה פעמיים?
דני: רק אם זה סרט טוב.
הידעת?
רק 7%-5% מאוכלוסיית העולם זכתה להיות בטיסה.
כ-65% מהעובדים השכירים בארה"ב מעידים כי פיטורי הבוס שלהם ישמחו אותם אף יותר מהעלאה במשכורת החודשית.
דידאסקלאינופוביה היא הפחד מללכת לבית הספר.
בארצות הברית, אנשים המגיעים לגיל 100, מקבלים מכתב מהנשיא המברך אותם באופן אישי על הגיעם לגיל זה ועל כך שזכו באריכות ימים.
לידה היא החוויה השנייה הכואבת ביותר שאגם יכול לחוות במהלך חייו.
הראשונה היא להישרף בחיים.
אוניכפגיה, הינה ההגדרה הרפואית לתופעה בה אדם כוסס את ציפורניו.
איילורופיל הינו אדם שאוהב חתולים.
בנפאל, נערך כל שנה פסטיבל הקרוי "קוקור טיהאר", אשר כל מטרתו היא להודות לכלבים על נאמנותם וחברותם כלפי בני האדם.
כחלק מתהליך יצירת הסרט "אמיצה", חברת פיקסאר השקיעה שלוש שנים בחקר הפיזיקה של תלתלים.
זמן השינה הממוצע של ג'ירפה עומד על כשעה ו-54 דקות בלבד,מה שהופך אותה לחיה שישנה את הזמן הקצר ביותר בטבע.
העונש על הריגת פיל בסרי לנקה הוא מוות.
"אפרשזיף" (נקטרינה) הוא איננו הכלאה בין אפרסק לשזיף אלא זן טבעי לחלוטין שגדל בסין במשך כ-4,000 שנה.
כאשר עובד של חברת גוגל הולך לעולמו בן/בת הזוג שלו מקבלים כ50% מהשכר שלו בכל חודש, לתקופת זמן של כ-10 שנים.
בנוסף, כל ילד של המנוח/ה מקבל כ-1,000$ בכל חודש עד גיל 19.
גוגל מצאו שציונים במבחנים "חסרי תועלת כקריטריון למציאת עובדים".
ילדים מפתחים את היכולת לזהות שקרים בגיל 7.
הטיגריס הוא בעל החיים הנקמן ביותר בטבע.
לאוניברסיטת הארוורד יש את אוסף הנמלים הגדול ביותר בעולם.
הפאונד הבריטי הוא המטבע העתיק ביותר בעולם שעדיין נמצא בשימוש. הוא בן 1,200 שנים.
חידה:
מה תמיד צמוד אליך אבל אתה לא יכול לגעת בו, לשמוע אותו או לראות אותו?
פתרון החידה משבוע שעבר:
חנה סנש.
היא נולדה רחוק, אך כאן מצאה בית קבוע. - נולדה בחול אך לבסוף התישבה בארץ.
התגוררה ליד עיר נמל שבנה מנהיג ידוע. - גרה בישוב שדות ים ליד העיר קיסריה על שם אוגוסטוס קיסר.
בקורס היחודי שעברה קיבלה זוג כנפיים. - הייתה צנחנית.
כתבה שירים על גפרור ועל חול ועל מים. - משיריה הידועים: "אשרי הגפרור", "הליכה לקיסריה".
הפותרים נכונה משבוע שעבר:
יואב זיסמן, רוני לאה זיסמן, אורי חלה, איתמר אורפייג.
מדינת השבוע - סין:
סין היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה למעלה ממיליארד וארבע מאות מיליון תושבים והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם.
סין נמצאת במזרח אסיה וגובלת עם 14 מדינות שונות.
המשטר הסיני הוא משטר חד-מפלגתי הנשלט על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר, כגון ה"פאלון גונג" ותנועות לשחרור טיבט, נרדפות על ידי השלטונות, ומחבריהן נמנעות לעיתים תכופות זכויות האדם.
כלכלת סין, נכון לשנת 2018, היא השנייה בגדלה בעולם וכמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי, לסין הצבא הגדול בעולם מבחינת כוח אדם, ונכון לשנת 2015 היא המדינה השנייה מבחינת גודל תקציב הביטחון שלה, אחרי ארצות הברית.
על פי הערכות, כלכלת סין הייתה הכלכלה הגדולה בעולם למשך תקופה ארוכה, החל מתחילת המאה ה-15 ועד לתחילת המאה ה-19. ככל הידוע, נכון לתחילת המאה ה-19 כלכלת סין הייתה שליש מהתמ"ג העולמי. למרות העוצמה הכלכלית שלה, לא הצליחה סין לתרגם זאת לעוצמה דיפלומטית, ובמהלך המאה ה-19 נכנסה סין לסדרת מאבקים מול האימפריה הבריטית, שהחלישו אותה משמעותית בהשוואה לאימפריות העולות מאירופה.
בשנת 1949 הסתיימה מלחמת האזרחים הסינית בין הקומוניסטים ללאומנים בניצחונם של הקומוניסטים. שרידי הלאומנים ברחו לאי טאיוואן. ב-1 באוקטובר הכריז מאו דזה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית הסינית כמדינה קומוניסטית.
לאחר כינון שלטונם יזם מאו סדרה של תוכניות פיתוח כלכליות שהשאפתנית בהן הייתה "הקפיצה הגדולה קדימה" (1961-1958), שהביאה למותם של עשרות מיליוני סינים ברעב. מאו ועמיתיו לשלטון ניהלו שורה ארוכה של מסעות טיהורים, שהביאו לכליאתם ולמותם של מיליונים נוספים. מסע הטיהורים הידוע ביותר נערך בתקופת "המהפכה התרבותית" ונמשך רשמית בין 1966–1976.
לאחר מותו של מאו, לאחר פרק זמן, עלה לשלטון דנג שיאופינג. הוא החל ברפורמות כלכליות של מעבר לשוק חופשי - על מנת להקל את הלחץ על האוכלוסייה. למרות זאת, המפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה החוקית היחידה בסין.
סין מקיימת יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות העולם, אך טוענת לבעלות על טאיוואן, ולא מקיימת איתה יחסים רשמיים, למרות יחסי מסחר ותיירות הדוקים.לצד התחזקותה הכלכלית בראשית המאה ה-21, שואפת סין להגביר את מעמדה הבינלאומי והשפעתה, ולתרגם את עצמתה הכלכלית לעצמה דיפלומטית. השאיפות הללו מגיעות בעיקר מאינטרסים כלכליים, אולם גם מצרכי פנים - לסייע ולהציג בפני אזרחי סין מצג על פיו סין מדינה מצליחה בכל קנה מידה, וחוזרת לימי התהילה הגדולים שלה.
אחת השאיפות המרכזיות של סין בעשור השני של המאה ה-21, היא חידושה של דרך המשי ההיסטורית בגרסה מודרנית יותר, וליצור מערכת תובלה יבשתית וימית שיכולה לסייע לשנע סחורות במהירות אל המזרח התיכון, ואירופה. שאיפות אלו עודדו את סין לקיים יחסים דיפלומטיים עם מדינות רבות במזרח התיכון, וסין ייחודית בכך שהיא מקיימת יחסים דיפלומטיים פוריים גם עם מדינות המשויכות בדרך כלל לשני צידי מתרס יריבים בדיפלומטיה העולמית, לדוגמה, עם איראן מצד אחד, ועם ישראל וערב הסעודית מצד שני. האינטרסים של סין מעודדים אותה לשאוף ליציבות המשטרים במזרח התיכון, והיא פועלת במידת מה כדי לנסות ולסייע למנוע הפיכות שעלולות להקשות על שיתוף הפעולה הכלכלי.
דמות השבוע - לוין קיפניס:
לוין קיפניס היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש, חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).
קיפניס נולד בעיירה אושומיר בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) במשפחה בת 10 ילדים.
גם בתעודת הזהות שלו וגם על מצבתו כתוב שנולד 1894, אך נמצאו עדויות בכתב ידו לפיהן תאריך לידתו הוא ב1890. זאת ניתן לראות במכתב לבית הספר "בצלאל" ובו הוא כותב את גילו עם התאריך, ובהקדשה של תמונה לדודו בה הוא כותב את גילו עם התאריך. במועד כלשהו הוריד מגילו ארבע שנים, מסיבה שאינה ידועה.
אביו, שהיה שליח ציבור, שלח את לוין קיפניס ללמוד בחדר, שאותו לא אהב בגלל החינוך הנוקשה. מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובחיתוך עץ. אביו שראה את הפוטנציאל עודד אותו ללמוד כתב סת"ם. לעזרת כלכלת המשפחה כתב קיפניס מזוזות.
את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא בסביבות גיל הבר מצווה: 'פרחי לוי'. הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים 'הפרחים' ב-1910 (תר"ע).
קיפניס הקים בעיירת הולדתו ספריה וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 (תרע"ג) עלה לארץ ישראל והשתלם בלימודי אמנות ב"בצלאל". מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצורכי החינוך לטף בארץ ישראל, שהראשון בהם היה "חנוכיה ספרי נא לי מעשיה".
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה קיפניס שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, שבהּ גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות שבהן הועסק על ידי הצבא העות'מאני.
בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה, ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קובצי סיפורים ושירים לגננות, וערך את 'גננו', כתב העת הראשון בארץ ישראל לגננת העברייה.
בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת, וב-1922 נסע להשתלם באמנות בברלין בירת גרמניה, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד בבית מדרש למורים וגננות "לוינסקי". ב-1924 (תרפ"ד) נישא למרים לובמן, ולזוג נולדו שני ילדים - שי וניצה. המשפחה התגוררה במשך עשור בתל אביב, ואז הוחל בבניית בית עבורם בראשון לציון. ואולם כאשר נסתיימה הבנייה, ב-1935 (תרצ"ב), חלתה מרים בדלקת ריאות ונפטרה. לאחר פטירתה התגוררה המשפחה בבית החדש במשך שנה, שאחריה שבו לתל אביב. בהמשך נשא שם לוין את דבורה קרסנוב, גננת-מורה. לשניים נולדו שני ילדים - טל ונטע.
בשנת 1928 הקים קיפניס תיאטרון לילדים, שאותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, וכן הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.
בשנת 1956 פרש מהוראה, והתמסר לכתיבה ופרסום. הוא היה פעיל כסופר במשך זמן שיא של 80 שנים רצופות – מ-1910 ועד 1990.
בין הפרסים שזכה בהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1976), פרס ישראל (1978) ועיטור אנדרסן (1988). יצירותיו ראו אור חוץ מעברית גם בשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש.
לוין קיפניס נטמן בבית העלמין קריית שאול. רעייתו דבורה נפטרה בשנת 2001 ונטמנה לצידו.
בשנת 1982 הוקם על ידי משפחת קיפניס במכללת לוינסקי לחינוך מרכז לוין קיפניס, המיועד לשוחרי ספרות הילדים והנוער. הוא מעניק שירותים לחוקרים, לתלמידי מחקר, למורים, לסטודנטים ולשוחרי ספרות ילדים ומאפשר עיון באוספים ארכיוניים.
החל משנת 2018 מוצג במרכז קיפניס אוסף של 200 מקראות שתרם אליהו הכהן בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20.
על שמו נקראים רחובות בבאר שבע ובתל אביב.
מבוך ותפזורת:
לכבוד החופש הגדול שבו מטיילים בכל הארץ הבאתי לכם תפזורת על ערים בארץ:
bottom of page